<h1>פסקי דינים לנכדו של הרז"ה הלכ' יין נסך</h1>
<h2>דף כט:</h2>
הלכות יין נסך. הדין הראשון במגע גוי. יין שלכל האומות אסור בשתיה ובהנאה דכת' (דברים ל"ב ל"ח) ישתו יין נסיכם ומאחר שהכתוב או' ישתו יין נסיכם אתה למד שיינם אסור. וכן כלם שנגעו בכוונה ביין שלנו אסור בשתיה ובהנאה. ואם שלא בכונה אסור בשתיה ומותר בהנאה. בד"א בגוי עובד ע"ז אבל גוי שאינו עובד ע"ז שלא בכונה אי' אוסר בהנאה. יש חכמים או' שישמעאל שנגע ביין... [—בעליו כשלא בכונה מותר] ואדו' דודי הר"ר אהרן הלוי נ"ר אוסרו בשתיה [ומתירו] בהנאה. ואם נגע בו גוי שלא [בכונה, ובדבר] שיש בו דרך נגיעה אסור בשתיה ומותר בהנאה ואם דבר זה גדול שאין דרך נגיעה בכך מותר ואפי' בשתיה.
<h2>דף ל.</h2>
יין המבושם שמשימין בו יין ודבש כתב אדו' דודי שאסור במגע גוי ורבי' מגדולי החכמים נהגו בו היתר וגם... ז"ל נהג בו היתר.
כתב הר"ר משה בן מיימון ז"ל [פי"א מא"א ה"ט, י'] אין יין מתנסך לע"ז אלא יין הראוי לנסך ע"ג המזבח מכאן אמ' גאוני המערב שאם נתערב ביין של ישראל מעט (שיאר) [שאור] או דבש הואיל ואי' ראוי למזבח אי' מתנסך ע"ג אבל לא הודו בכך חכמי הדור.
<h2>דף לא:</h2>
וכלי שהופקד ביד גוי בלא חותם חוששין שמ' הכניס בו וצריך מילוי ועירוי. וכלי שיש בו יין שהופקד ביד גוי צריך חותם בתוך חותם.
<h2>דף נז:</h2>
הלכות יין נסך. הדין הראשון במגע גוי. יין שלכל האומות אסור בשתיה ובהנאה דכת' (דברים ל"ב ל"ח) ישתו יין נסיכם ומאחר שהכתוב או' ישתו יין נסיכם אתה למד שיינם אסור. וכן כלם שנגעו בכוונה ביין שלנו אסור בשתיה ובהנאה. ואם שלא בכונה אסור בשתיה ומותר בהנאה. בד"א בגוי עובד ע"ז אבל גוי שאינו עובד ע"ז שלא בכונה אי' אוסר בהנאה. יש חכמים או' שישמעאל שנגע ביין... [—בעליו כשלא בכונה מותר] ואדו' דודי הר"ר אהרן הלוי נ"ר אוסרו בשתיה [ומתירו] בהנאה. ואם נגע בו גוי שלא [בכונה, ובדבר] שיש בו דרך נגיעה אסור בשתיה ומותר בהנאה ואם דבר זה גדול שאין דרך נגיעה בכך מותר ואפי' בשתיה.
<h2>דף נח.</h2>
אם הגביה הגוי כלי של יין והוא מדמה שהוא של שכר או שמן וכיוצא בהן מותר בשתיה. הגביה כלי של יין ולא נגע בו ולא שכשך מותר. גוי שזרק אבן או כלי לתוך כלי של יין מותר בשתיה.
<h2>דף נח:</h2>
פוסקין קצת הגאוני' שאם שפך מכוס ולא נתכוון ליין ולא למגע שמותר אף בשתיה ואם נטל הכלי ושפך ממנו שלא בכוונת מגע או שלא בכוונת יין אסור בשתיה ומותר בהנאה וכת' אדו' דודי ה"ר אהרן הלוי נ"ר שאם היה מה ששופך הולך לאיבוד מותר ואפי' בשתיה. ויין אסור אוסר במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם.
<h2>דף ס:</h2>
ישר' שמצא הגוי בצד כלי של יין אם לא הי' יודע הגוי היכן הוא הישר' ומצא הכלי כמו שהניחו מותר בשתיה והוא כשאי' לנכרי רשות ביין כלל ואם היה שומר אפי' יוצא ונכנס מותר.
<h2>דף עב.</h2>
המוציא יין מן החבית לכלי שהוא אסור משום נצוק היין שבחבית מותר משום בר נצוק.
<h2>דף עב:</h2>
יש חכמים שאו' שיין אסור בכלי אחד ויין מותר בכלי אחד ועירה מן המותר לתוך האסור שמתירין אותו ויש חכמים שאוסרין אותו. כת' אדו' דודי הר"ר אהרן הלוי ז"ל שאם היה מים ביין המותר הרי זה מותר.
<h2>דף עג.</h2>
פוסקין קצת הגאוני' שאם שפך מכוס ולא נתכוון ליין ולא למגע שמותר אף בשתיה ואם נטל הכלי ושפך ממנו שלא בכוונת מגע או שלא בכוונת יין אסור בשתיה ומותר בהנאה וכת' אדו' דודי ה"ר אהרן הלוי נ"ר שאם היה מה ששופך הולך לאיבוד מותר ואפי' בשתיה. ויין אסור אוסר במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם.
<h2>דף עד:</h2>
כתבו קצת הגאוני' שכלי עץ שאין מכניסו לקיום שמותר בהדחה ג' פעמים אפי' היה מצופה אבל כלי חרס שתחלת תשמישו ביין אסור צריך מילוי ועירוי ג' ימים.
וכלי שאין מכניסין בו יין לקיום שתחלת תשמישו ע"י ישר' די לו בשכשוך ובהדחה ומותר.
וכלי שהופקד ביד גוי בלא חותם חוששין שמ' הכניס בו וצריך מילוי ועירוי. וכלי שיש בו יין שהופקד ביד גוי צריך חותם בתוך חותם.
